ראשית יש להבין כי ירוק מגיע למשבר בגלל חודשים רבים (ולעיתים אפילו שנים רבות) בהן הוא 'צובר בבטן'. 
כמו במשחק הילדים 'סבתא בישלה דייסה לזה ולזה ולזה ולזה… ולמי לא נשאר?" כך בדיוק מצבו של הירוק. הוא נתן לכולם את כל מה שהיה בו (כוחות, סבלנות, התחשבות, השתדלות, ועוד ועוד) ולעצמו לא נשאר דבר.
הירוק שרוי במשבר כי הוא וויתר על דברים שרצה לעשות, לחוות, להיות, לקבל, להרגיש… עד שכבר שכח שרצה אותם. הוא התחשב באחרים בלי סוף על חשבון עצמו ועכשיו מוצא עצמו עייף, מותש, ריק, ומתוסכל.
חשוב להבין כי התחושות הקשות מלוות את הירוק מזה המון המון המון זמן, אבל הוא העדיף (כמעט) לא התלונן, לא לבקש ולא להסביר מה עובר עליו. הוא לא יזם שיחות מיד כשהתחיל התסכול, לא שם גבולות כשהרגיש ש'מטפסים לו על הראש' ולא הפסיק את הנתינה כשחווה שהיא מתסכלת. ועכשיו הוא מתפוצץ. Read More →
עגמומיות כללית, חוסר וודאות לגבי העתיד הקרוב (!), נזקים כלכליים מצטברים וכאב מפלח על הנופלים בצוק איתן- כל אלה נרקמים למציאות שבה בלתי אפשרי לקיים כנסים, אירועים או הדרכות בארגונים. כמו האבסורד של לפרסם מותגי מותרות בפריים טיים, לשמוע פרסומות מנותקות ברדיו כך נראה תלוש מהמציאות לאסוף את העובדים לשמוע הרצאה על מוטיבציה או לשפר להם מיומנות כזו או אחרת של מכירות. זה כל כך הזוי שההנהלות מבינות שעדיף לדחות את הפעילויות. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא Read More →
משחקי המיון וההשמה של knack / כלכליסט
בצעירותי חלמתי על פתרונות דמיוניים שיוכלו להוכיח, במדדים סטטיסטיים, שאני מביאה תועלת רבה יותר ולכן כדאי וצריך לשלם לי יותר. היום, כשהדמיון הופך למציאות – החשבון יוגש לאנושות כקולקטיב, וזה מעציב אותי.
מהפיכה חדשה בתחומים של גיוס עובדים וניהול עובדים צוברת תאוצה: מדידת ביצועים של העובד הבודד ברמה דמיונית בשם היעילות הקפיטליסטית. הכתבה של אורי פסובסקי, בכלכליסט (31.1.14) חושפת שיטות מטורפות של עיבוד נתונים ואנליזות שעל פיהן יוכלו ארגונים לדעת כמה 'שווה' להם כל עובד, מי לא מספק את הסחורה ואיך לקבוע תהליכי עבודה יעילים.
אז מה טוב במהפיכה הזו? Read More →
דע את עצמך ותדע להשתפר
זה לא משנה איך נקרא לזה, אנרגיה / כוח / טיפוס / עוצמה, או כל מילה אחרת, הכוונה היא שהמודעות לצבע מאפשר לכם גישה ישירה לעוצמות פנימיות שאין לבני אדם חסרי מודעות.
יש דברים שאתם יכולים לעשות בקלות ואתם לא מבינים למה האחרים מתקשים כל כך. יש מצבים בהם קל לכם להתנהל, וקשה לכם לתפוס למה אחרים לא מצליחים. הביקורת שלכם על אנשים היא למעשה על העובדה שבדברים שאתם חזקים בהם, הם דווקא חלשים ופחות מוצלחים. וזה עובד לשני הצדדים. יש לכם גם חולשות, והן למעשה החוזקות של אנשים מטיפוס אחר.
יש שתי גישות להתפתח ולגדול: לגדול תוך שימוש בחוזקות, ולגדול תוך פיתוח החולשות. למה הכוונה? נניח שהילד שלכם חזר עם תעודה מביה"ס עם 90 בהיסטוריה ו-40 במתמטיקה. במה נכון להתמקד? איפה נכון להשקיע בו? Read More →
כל העולם בידיו אין משמעו כל העולם על כתפיו
אנחנו כבר 9 ימים לתוך 2014 וזה הזמן לשאול שאלה: איך התחילה השנה שלכם? משהו השתנה? משהו השתפר?
תנו לי לנחש, התשובה היא: 'לא, הכל די אותו הדבר', וזה במקרה הטוב. במקרה הרע עברתם שבוע מהגיהנום ואתם רק מקווים שהוא לא ימשיך.
למה אני שואלת? אז ככה: Read More →
לקחתי הרבה אויר וצללתי פנימה!
החלטתי לקפוץ למים ולקפל 18 שנות ניסיון בעולם האמיתי לתוך העולם הווירטואלי.
הסבירו לי שחייבים לעשות את זה.
עבורי מדובר במשימה מאד מאתגרת כי עד לפני מספר שבועות:
א. לא השתמשתי ברשתות חברתיות, לא חיפשתי בגוגל, ולא פעלתי בפורומים.
ב. לא הבנתי מי עושה את זה.
ג. לא קלטתי מתי לעזאזל יש לאנשים זמן לעשות את זה.
ד. לא הבנתי מה יצא לי מזה בכלל. Read More →
עם יד על הלב, בתור בוגרי פעילויות גיבוש – עד כמה הצלחתם להתגבש? האם התגבשתם עם קולגה שקודם לכן לא סבלתם? כמה זמן החזיק הגיבוש? איזו תועלת עסקית ארגונית בת מדידה צמחה מההשקעה הזו?
רגעים של אינטימיות בין קולגות מייצרים קרקע לשיתופי פעולה
מניסיוני עתיר השנים ורב העשייה במגזר העסקי, ראיתי אינסוף קבוצות וצוותים שעברו ימי גיבוש, עלו על גשרים, בנו רפסודות, נסעו בג'יפים, רקדו במעגל, ואפילו עשו קומזיץ. אכן פעולות חשובות מאד מאד שאסור לוותר עליהן אם
רוצים שאנשים ירגישו יותר מחוברים לחבריהם לעבודה. מדובר בפעילויות חשובות שמטרתן להפיח חיים ואנושיות בתוך העבודה. אבל מה הקשר לגיבוש?
בואו נעשה סדר ונתחיל בלהגדיר מטרה:
חוסר ההבנה הטיפולוגית של המורים משגע אותי. כשהייתי ילדה לא ידעתי להסביר את זה בצורה מנומקת אבל הרגשתי שמרבית המורים פשוט לא מבינים אותי, לא רוצים להבין אותי ובעיקר מנסים 'לתקן' אותי ולהכניס אותי לשבלונה שלהם. היום, אני יודעת לשים את האצבע על הסיבה המדויקת.
השבוע הייתי בשני תיכונים כדי להיפגש עם המורות של בנותיי.
החוויה הראשונה עם בתי הבכורה. נערה רצינית ומשקיענית ברמות הגבוהות של המילה. לא משנה כמה היא מקבלת במבחנים, בתעודה מורידה לה המורה מינימום 5 נקודות ממוצע הציונים שלה. למה? Read More →
מפגש בין צבעים הפוכים יכול להוביל לפיצוץ
כשאתם באים באינטראקציה עם טיפוס שהצבע הדומיננטי שלו הוא הצבע הכי פחות דומיננטי שלכם, זה הזמן לגייס את הצבע המשני שלכם.
למה? כי זה הכי אפקטיבי. כולנו נהנים מתקשורת עם אנשים שדומים לנו. אנחנו חושבים אותו דבר, מדברים אותו דבר, מתפקדים בקצב דומה. בקיצור, זה עובד מצוין.
כשאנחנו מתקשרים עם אנשים שונים מאיתנו, ובעיקר עם טיפוסים הופכיים לנו (ירוק מול אדום, או צהוב מול כחול) אז הכל הפוך – חושבים הפוך, מדברים הפוך, ומתפקדים בקצב הפוך. גלגלי השיניים פשוט לא משתלבים זה בזה. מיותר לציין שבאופן כזה קשה להוביל קדימה ולייצר שיתוף פעולה.
כדי למנוע מצב שבו יש תקשורת בין טיפוסים הופכיים, פשוט תתקשרו עם הטיפוס שמולכם מתוך הכוח הדומיננטי שלו. Read More →
בזמן שכולם מסביבך נשאבים בחודשיים הקרובים לסיכומים ומשקיעים את רוב האנרגיה בסגירת קצוות ובריכוז סיכומי סוף שנה, יש לכם הזדמנות לקדם את הפרויקטים שלכם, את המוניטין האישי ולבסס מעמדכם ב 2014. איך תעשו זאת?
ראשית הבינו כי נפתח כעת חלון הזדמנות לקבל תקציב לקידום המטרות שלכם. כמעט בכל אגף, מחלקה או יחידה עסקית נשארים סכומים כלשהם לקראת סוף השנה שחייבים להוציא אותם (אחרת בתקציב של 2014 יורידו למחלקה שלכם את הסכום ויגידו שאתם מסתדרים נהדר גם בפחות). זה הזמן לגשת למנהל שלכם, Read More →
