מה עושים מכאן?
ראשית יש להחליט איזו אנרגיה נוספת הירוק מחליט לפתח בתוכו. במאמר זה אתייחס לאנרגיה הצהובה ולהלן עיקרי הדברים שעל האיש הירוק ליישם ביומיום על מנת לצאת מהמשבר הנוכחי חזק ומאושר:

להפסיק לחשוב מה אחרים רוצים (זה לא צריך לעניין אותך. כל אדם חייב לדאוג למלא את צרכיו ורצונותיו) ולתת יותר ויותר מקום למה ש'בא לך'. לחזור למצוא בתוך עצמך את הדבר הזה שנקרא 'בא לי' ..

להחליף את רגשות האשם כלפי אחרים (זה רק תירוץ מושלם לתקיעות) ברגשות אשם כלפי עצמך בכל פעם ששוב תזייף ותחזור להרגלים הישנים של ויתור עצמי

לא לקחת אחריות על מצב הרוח של האחר (אף אחד עלי אדמות לא יכול להיות אחראי על האושר של מישהו. לא אתה על מישהו אחר ולא מישהו אחר עליך) וכן להחליט שאתה רוצה להיות אדם שמח, אופטימי, מבסוט וקליל. להזכיר לעצמך את זה ולהבין שלא צריך סיבות לכך אלא רק לרצות בזה. זה עניין של בחירה.

להפסיק עם הויתור העצמי ('הקדוש המעונה' זו טכניקה מתוחכמת לאי לקיחת אחריות על השמחה שלך) ולהתחיל להתייחס לעצמך לפחות כמו שהתייחסת עד היום לאחרים

לחדול מהרגשנות (כי יש בה אנרגיה של פגיעות) ולהתמקד בהתרגשות. תתחיל לרגש את עצמך ולהתרגש ממה שלחיים יש להציע לך. התרגשות זה רגש קל ונעים לעומת רגשנות שזה רגש כבד ומכביד.

די עם ההססנות (שנובעת מכך שנדמה לך שאחרים יודעים יותר טוב ממך. והם לא!) והלאה עם ההתלהבות. במקום לבוא מהוסס לתהליכים, מצבים, אנשים ואינטראקציות.. בוא יותר מתלהב וסומך לקראתם

להניח לכבדות ולאיטיות (שהן תוצאות של ההססנות) ולהחליט להיות יותר קליל, מהיר וזורם. הקלילות הזו יכולה לבוא לידי ביטוי במחשבה, בדיבור ובמעשים שלך.

להפסיק לקחת ללב! (בעיקר כשהבנת שאף אחד לא מתרגש / מעריך / מוקיר את התכונה הזו ולא יוצא לך מזה שום דבר טוב. אפילו להיפך. זה רק בונה בתוכך את ה'קדוש המעונה' שכבר דיברנו עליו). תהיה כמו אלה ששום דבר לא באמת רציני בשבילם. תהיה יותר קל עם עצמך, עם אנשים, עם מצבים ועם החיים.

ולסיכום ירוק יקר – תפסיק לשתוק ותתחיל לדבר. תתבטא. תגיד כל מה שבא לך. תתכונן לכך שאנשים יהיו בשוק ולא יבינו מה קרה לך. הרגלת אותם שאתה סותם ובולע ומוכן לאכול את כל השיט של כולם, אז תקבל בהבנה את העובדה שהם עכשיו בהלם (ואל תרגיש אי נוחות) ואולי אפילו לא יאהבו בהתחלה את הגרסה החדשה שלך (כי אתה הרי כבר יודע שלאנשים קשה עם שינוי) אבל היה בטוח כי אם תיישם את כל אלה:
תהיה אדם שמח יותר, משוחרר, קליל ואופטימי
תקבל הרבה יותר הערכה מהזולת (כי אתה אוהב ומעריך את עצמך)
יאהבו אותך הרבה יותר בזכות מי שאתה והדוגמא שאתה נותן (ולא כי אתה מרצה את כולם)

ועכשיו אחרי שקיבלת את התמונה בגדול
צריך לפרוט את זה למעשים ביומיום

בהצלחה

רגעים של אינטימיות בין קולגות מייצרים קרקע לשיתופי פעולה

מניסיוני עתיר השנים ורב העשייה במגזר העסקי, ראיתי אינסוף קבוצות וצוותים שעברו ימי גיבוש, עלו על גשרים, בנו רפסודות, נסעו בג'יפים, רקדו במעגל, ואפילו עשו קומזיץ. אכן פעולות חשובות מאד מאד שאסור לוותר עליהן אם

 רוצים שאנשים ירגישו יותר מחוברים לחבריהם לעבודה. מדובר בפעילויות חשובות שמטרתן להפיח חיים ואנושיות בתוך העבודה. אבל מה הקשר לגיבוש?

בואו נעשה סדר ונתחיל בלהגדיר מטרה:

המטרה של גיבוש היא לגרום לאנשים לשתף פעולה באופן אפקטיבי בסביבת העבודה. זהו המדד היחיד שיש לבחון לפני הפעילות, תוך כדי הפעילות, ובעיקר – רבעון לאחר הפעילות.

אם אנשים עובדים יותר טוב יחד אחרי הגיבוש מאשר לפניו – הצלחתם במשימה. אם כעבור שבוע מתאדה השפעת הגיבוש ודבר לא השתנה – עשיתם יום כיף ולא יום גיבוש.

יש לשאול שתי שאלות קריטיות בנושא הגיבוש:
1. למה חשוב שהעובדים ישתפו פעולה?
מאד פשוט. כי אין ברירה. ריבוי האתגרים, דילול המשאבים וריבוי האינטרסים לא מאפשר להשיג תוצאות עסקיות מרשימות אלא אם אנשים משתפים פעולה בתוך היחידה העסקית שלהם, ובין היחידות העסקיות השונות.
2. למה העובדים לא משתפים פעולה?
כאן התשובה מורכבת והסיבות מגוונות: קונפליקטים בינאישיים בלתי פתורים, משקעי עבר, מלחמות אגו, פוליטיקה ארגונית, ניהול בגישה של הפרד ומשול, חוסר מוטיבציה (לא מבינים מה יצא להם מזה) ועוד כהנה וכהנה.

ממה להמנע בתכנון הגיבוש?
אם רוצים לגבש אנשים, לא נכון לבחור בפעילות שמנציחה מלחמה, תחרותיות, מנצחים, מפסידים, סטטוס, וכוח.

לאן לשאוף בתכנון הגיבוש?
נסו לייצר רגעים של אינטימיות והיכרות מזווית חדשה. עזרו לעובדים לפתוח 'חשבונות' בינאישיים ולמוסס אותם. תכננו פעילויות שמייצרות גשרים מעל חיכוכים, ומקרבות את אלה שמאד רחוקים זה מזה. עוררו את הרצון לעבוד יחד בשיתוף וכך תעירו את המוטיבציה.
קולגות שעוברים פעילות גיבוש שנזרעו בה זרעי שיתופיות, פתיחות, אמון הדדי וסובלנות, קוצרים את הפירות ומעידים כי החוויה הזו אכן עשתה הבדל בחיי היומיום שלהם, וכי הרבה יותר נעים ומתגמל לעבוד כשמשתפים פעולה.

שתפו מניסיונכם – השתתפתם בפעילויות גיבוש? תכננתם כאלו? מה היו התוצאות?

מפגש בין צבעים הפוכים יכול להוביל לפיצוץ

כשאתם באים באינטראקציה עם טיפוס שהצבע הדומיננטי שלו הוא הצבע הכי פחות דומיננטי שלכם, זה הזמן לגייס את הצבע המשני שלכם.
למה? כי זה הכי אפקטיבי. כולנו נהנים מתקשורת עם אנשים שדומים לנו. אנחנו חושבים אותו דבר, מדברים אותו דבר, מתפקדים בקצב דומה. בקיצור, זה עובד מצוין.
כשאנחנו מתקשרים עם אנשים שונים מאיתנו, ובעיקר עם טיפוסים הופכיים לנו (ירוק מול אדום, או צהוב מול כחול) אז הכל הפוך – חושבים הפוך, מדברים הפוך, ומתפקדים בקצב הפוך. גלגלי השיניים פשוט לא משתלבים זה בזה. מיותר לציין שבאופן כזה קשה להוביל קדימה ולייצר שיתוף פעולה.

כדי למנוע מצב שבו יש תקשורת בין טיפוסים הופכיים, פשוט תתקשרו עם הטיפוס שמולכם מתוך הכוח הדומיננטי שלו.

תכל'ס, מה זה אומר?
אם, למשל, בעיקר הטיפוסים הירוקים מוציאים אתכם מדעתך, סימן שיש בכם הכי פחות ירוק. זה אומר שאתם צריכים ללמוד לדבר 'ירוקית'.
איך עושים את זה? הנה טיפים עיקריים לכל אחד מארבעת הכוחות:

לדבר מתוך הכוח האדום = לדבר בתועלות, ובנוסף -

• התחילו מהשורה התחתונה והתקדמו לאחור.
• לעולם אל תתחננו למשהו.
• כל הזמן תסבירו לצד השני "מה יוצא לו מזה".
• צמצמו את שיחות החולין – היו ברורים עם עצמכם ועם הצד השני.
• אל תענו על שאלה בשאלה – תנו תשובה.
• הציעו לצד השני מגוון חלופות שייבחר מתוכן.
• וודאו שהבנתם אותו דבר – גרמו לצד השני לסכם.

לדבר מתוך הכוח הצהוב = לדבר בהתלהבות, ובנוסף –

• התעוררו! תהנו!
• התייחסו לפיקים סביבתיים, מילוליים וכד'.
• דברו בתמונות ובדימויים.
• תלהיבו. תלהיבו. תלהיבו.
• הביאו המלצות של צד שלישי.
• השיגו מחוייבות לכל החלטה.
• דברו בטווחים קצרים ותוצאות מהירות.

התאמה לצבעו של שותפכם לשיחה תניב תוצאות

לדבר מתוך הכוח הירוק = לתקשר לאט ובאהבה, ובנוסף -

• היו סבלניים!
• הפגינו התעניינות אמיתית.
• גרמו לצד השני לסמוך עליכם ולבטוח בכם.
• אל תתייחסו לפסיביות כאל חולשה.
• הדגישו אלמנטים של שייכות לקבוצה, משפחה וכד'.
• התעקשו לברר אי שביעות רצון (אם קיימת).
• בנו מערכת יחסים.

לדבר מתוך הכוח הכחול = לדבר פרטים, ובנוסף -

• קחו את הזמן, זה יהיה ארוך.
• דברו בפרטים ומספרים מדויקים.
• הציגו את התמונה הגדולה.
• דברו על הקטנת סיכונים.
• ספרו על לקוחות מרוצים בפרוטרוט.
• תמכו בגישתו הזהירה של הצד השני.
• השתמשו בנתונים והוכחות.

אם אתם צהובים נסו לדבר 'כחולית', ולהיפך.
אם אתם אדומים נסו לדבר 'ירוקית', ולהיפך.

חיבור לצבע המשני יכול ליצור חיבורים ושיתופי פעולה אפקטיביים

זה שאתם טיפוס מצבע אחד לא אומר שאין לכם את שאר האנרגיות.
בדיוק להיפך –יש בכולנו את כל 4 האנרגיות.
וכשאני אומרת 'אנרגיה' תתייחסו לזה מהזווית של 'אנרגיה=כוח'. 'אנרגיה=עוצמה'. ולא מהזווית הרוחנית משהו של 'אנרגיה=שאנטי באנטי, הילינג, פעמוני נזירות טיבטיות וכד'.

אז מה זה אומר שיש בכם גם את הכוחות האחרים? איך זה יכול לעזור?
הכוחות השונים (אדום, צהוב, ירוק, כחול) הם מטען שככל שנשתמש בו בצורה יותר מודעת, כך נצליח בכל מה שנעשה. עד כדי כך!
העניין הוא שרוב האנשים מכירים רק את הכוח הדומיננטי שלהם (צבע אחד, מקסימום שניים) ופועלים בעיקר ממנו. לפעמים זה עובד ולפעמים ממש לא.
במה זה תלוי? בכוח הדומיננטי של הצד השני: אם יש ביניכם מכנה משותף בכוחות הדומיננטיים אז העניינים זורמים.
אם אין מכנה משותף, הדברים מהר מרגישים לא בכיוון.
הפתרון הוא לדעת להשתמש גם בכוחות הפחות דומיננטיים שלנו ובכך להצליח לתקשר עם אנשים שעד היום לא הצלחנו איתם.
פשוט להתאים עצמנו לכוח הדומיננטי שלהם ולשנות מקצה לקצה את היחסים איתם.

דמיינו מצב בו אתם יכולים לתקשר עם כל בן אדם עלי אדמות, בצורה שמרגישה לשניכם נכונה וטובה. מתוך תקשורת מוצלחת שכזו סביר להניח שאם תרצו להתקדם למערכת יחסים כלשהיא (ידידים, חברים, בני זוג, קולגות, שותפים, משקיעים וכד') הדבר יצלח. אין סיבה שלא. גם אם יהיו קשיים בדרך (ויהיו), סביר להניח שתצליחו לגבור עליהם יחד, ולהתקדם. נכון?
כעת דמיינו מצב בו אדם מסוים שרק פגשתם, מזכיר לכם את השכן הכי שנוא עליכם בבניין ותוך שנייה (גם אם אינכם מודעים לזה) אתם לא סובלים אותו. למרבה הצער, אתם קולטים שזה האיש שבאתם לפגוש על מנת לקדם את הפרויקט שלכם. הוא מתחיל לדבר והקצב שלו הורג אתכם. תנועות הגוף שלו מכניסות אתכם לאי נוחות וטון הדיבור שלו כל כך מעצבן שכבר יוצא לכם החשק מכל הסיפור ובא לכם פשוט לקום וללכת. מה הסיכוי שתיבנה ביניכם מערכת יחסים נעימה? מה הסיכוי שתצליחו לגבור על מהמורות הדרך ולהתמודד יחד, כצוות, אל מול הקשיים הצפויים לכם עם המנהלים שלכם? סיכוי קטן מאד. אפילו די קלוש.

מה ההבדל בין המצב הראשון למצב השני? במצב הראשון פגשתם מישהו שהכוחות של שניכם התחברו. היה ביניכם 'כוח משותף'. במצב השני פגשתם מישהו שאין לכם איתו 'כוח משותף'. אם תפעלו באוטומט, ברמה לא מודעת, סביר להניח שמערכת היחסים איתו לא תניב תועלת משום סוג שהוא. מצב שמוכר לכולנו מהחיים וחוזר על עצמו עם אנשים ומצבים מסוימים.
אם היה בכם רק צבע אחד, רק הכוח הדומיננטי היחיד שלכם –אז לא היה מה לעשות וכנראה שהייתם צריכים לחיות עם העובדה שפעם תצליחו ופעם לא. אבל זה לא המצב!!

יש בכם את כל 4 הכוחות. את כל 4 הצבעים. אם תצליחו לזהות את האנשים עמם אתם מתקשרים, לדעת מה הכוח הדומיננטי שלהם, ותתאימו עצמכם אליו – אז הפכתם כל אינטראקציה מתסכלת לאינטראקציה מוצלחת. באחריות!
הדבר היחיד שזה דורש מכם הוא להסכים לתקשר מתוך הכוח הפחות דומיננטי שלכם. לא מהמקום הרגיל והמוכר לכם.
איך עושים את זה? אסביר בפוסטים הבאים.

הצלחתם להתחבר לצבע המשני ובעזרתו הצלחתם להיות יותר אפקטיביים – ספרו לי בתגובות.

היפוקרטס – מה הוא היה אומר ליונג?

טיפולוגיה הוא תחום בפסיכולוגיה העוסק בחלוקה של המין האנושי לקבוצות של טיפוסים. הראשון שדיבר על כך היה היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית. בהמשך, הפסיכואנליטיקן קארל יונג ייסד את התשתית הפסיכולוגית של התחום שהפך להיות אדיר מימדים, רב תובנות ושיטות שמדברות על אותו עיקרון.
תכל'ס, על פי הטיפולוגיה לכל טיפוס יש מאפיינים ספציפיים שקובעים איך החיים שלו נראים. ידיעת המאפיינים מאפשרת לעשות שינוי אמיתי בכל התחומים בחיים שלנו, להצליח עם אנשים ומצבים בהם אנחנו פחות מצליחים, לצאת מהמצב המוכר של 'פול גז בניוטרל' בתחומים מסוימים ועוד ועוד.

בבסיס הטיפולוגיה מחלקים את האנשים לארבע קבוצות. יש לקבוצות אלה שמות שונים, למשל; משימתי, מוחצן, אנליטי וידידותי; או: רוח, אדמה, מים ואש; או: אדום, צהוב, ירוק וכחול ועוד ועוד. אני אוהבת את הטיפולוגיה הצבעונית של אינסייטס כי השימוש בצבעים מאד קליט ובעיקר לא שיפוטי – אין צבע אחד טוב מן השני. יש רק הבדלים.

ארבעת הצבעים הטיפולוגיים – אין האחד טוב ממשנהו.

המשמעות היא שברגע שאתה יודע איזה צבע אתה ומה הצבע של הפרטנר שלך לתקשורת, יש בידיך מפתחות זהב לתקשורת מוצלחת ומכשיר קסם שיאפשר לך לרתום אנשים לשתף איתך פעולה. בעבודה ובבית.

כמה דברים חשובים שכדאי לדעת -
יש בך את כל הצבעים. אתה גם אדום גם ירוק גם צהוב וגם כחול. השאלה היא המינון. כמה יש בך מכל צבע. והדבר החשוב ביותר הוא מה הצבע הדומיננטי שלך, כי זה מה שקובע איזה טיפוס אתה. וזה מה שמוביל אותך בקבלת ההחלטות שלך, בהתנהלות שלך, ביחסים ובבחירות שלך, בהצלחות ובכישלונות. הכל מתחיל ונגמר שם.
כדי לגלות מה הצבע הדומיננטי שלך ניתן להשתמש בשאלון הפשוט שנמצא כאן.

בניגוד אליך, שאתה טיפוס מהיר, ספונטאני ומתלהב – הכחול הוא טיפוס שקול ואיטי ששם דגש על דיוק, פרטים ועובדות.
מדובר פה בטיפוס מתוכנן, קפדן, עמוק ויסודי שלוקח את החיים ואת עצמו בכובד ראש.
האנרגיה הכחולה והדומיננטית שבו היא אנרגיה של פרטים ושל דקויות. אנרגיה שמתייחסת למה שהוא רואה מול העיניים ושומע באוזניים.
אצלך האנרגיה מכוונת לרעיונות מופשטים ולדמיון.
במפגש שלכם אתה מנסה להלהיב אותו והוא, למרות כל מאמציך, נשאר חתום, אדיש ומתעקש לחזור לפרטים הקטנים.
מבחינתך זה כמו לשוחח עם אדם בתרדמת.

כשאתה בא לדבר עם הטיפוס הכחול זכור שהוא טיפוס מאד ביקורתי, מוסרי, חריף, עקבי, דייקן, מסודר, מאורגן, מתוכנן, פרפקציוניסט וקפדן.
מדובר באדם בעל משמעת עצמית במידה שאתה אפילו לא יודע שיש כזו. זה איש של חוקים, של נהלים וטפסים. הוא לא בן אדם ספונטני אלא להיפך -
הוא מחושב, זמני הארוחות שלו מדויקים, שעת היציאה שלו מהבית מדויקת, זה איש של טקסים ורוטינות שבדרך כלל מעדיף את ההיגיון.
בניגוד אליך, שאתה בן אדם על ספידים, האנליטי הכחול לא מאמין בלזרז פעולה, למהר, לפעול, לזוז. הוא מעדיף ללמוד לעומק ובאופן יסודי
ובשל כך, מאד קשה לו לקבל החלטות ותמיד יעדיף לדחות אותן 'עוד קצת' על מנת לצבור עוד קצת מידע ונתונים, בטרם 'יאלץ' לקבל החלטה ולסגור עניין.
אין ספק שזה מוציא אותך מדעתך.

חשוב לזכור – לא מדובר בחסרונות אלא בפער בין הטיפוסים. אל תפרש זאת כאילו הוא עושה הכל כדי לתקוע מקלות בגלגלים של הרעיונות / יוזמות/ פרויקטים שלך.
יש בטיפוס הכחול צדדים שטיפוס צהוב ממש מעריך: הוא איש זהיר, מדויק, חוקר, שואל, פורמאלי ועקבי. הוא הכתובת שלך לכל דבר שאתה לא יודע.

אז מה לעשות כדי לשפר את האינטראקציה עם הכחול האנליטי ולהגיע להרמוניה?
1. הורד קצב! תנשום. תחליט שאתה מתפקד על 10% מהאנרגיה שלך. לא יותר. אבל אל תסבול מזה!
2. היה מדויק! רק אל תדבר 'בערך', רגשות, תחושות ודמיון. להיפך. דבר עובדות ונתונים יבשים.
3. היה מחושב! במקום לנסות להלהיב אותו – דבר על הפחתת סיכונים. בדיוק ההיפך מההרגל שלך!

מודעות וגמישות יכולים להביא להרמוניה בין הצהוב לכחול

זה אולי נשמע קל אבל מדובר ב-3 משימות קשות במיוחד.
זה לא דבר של מה בכך להצליח להוריד קצב, להיות מדויק, להתמקד בפרטים ה'משעממים', לדבר על סיכונים ועל איך מפחיתים אותם.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

אשמח לשמוע איך הלך, ספר לי בסגנון הצהוב שלך.

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

בניגוד לך, איש של שורה תחתונה, תכל'ס, קצר ומהר – הוא דווקא טיפוס איטי ש'לוקח את הזמן'. איש של אנשים ורגשות.
הוא טיפוס רגשי, חם ואוהב. טיפוס משתף. איש של צוות. משתלב. נטמע. מתחשב.
האנרגיה הירוקה והדומיננטית שלו זקוקה לביטחון וזה מוציא אותך מדעתך. אתה לא מצליח להבין למה הבן אדם כל הזמן צריך חיזוקים ועידוד.
אתה מרגיש שזה מוצץ ממך אנרגיה לשווא ולכן המפגשים ביניכם מעייפים אותך.

הירוק הוא איש של ערכים. קונפורמיסט, מקרין חום, אפשר לסמוך עליו, תומך בחברים, זקוק שיאהבו אותו, מונע מחיזוקים חיוביים
ומתוסכל כשלא מקבל אותם. הוא שונא עימותים, ונדיר שיבוא מיוזמתו ויתעמת אתך על משהו. אותך זה מעצבן.
אתה מצפה ממנו ומהאחרים ש'ירימו דגלים', שיודיעו בזמן, שיידעו אותך על תקלות, אבל הירוק רק רומז. בקול חלש.
אתה שומע אותו בקושי ולכן מפרש זאת כהערה סתמית ולא חשובה שגורמת לך להתעלם ממנה. הוא נעלב ממך ואתה מתעצבן עליו.

את הטיפוס הירוק קל 'להפעיל' גם כשהוא לא רוצה בכך. זה קורה כי הוא מתקשה לסרב לבקשות ויש בו נכונות תמידית להיות לעזר.
תכונה זו שלו, בשילוב תכונת השתלטנות שלך, היא קומבינציה עם פוטנציאל נזק ליחסים ולשת"פ ביניכם.
הוא, כשונא עימותים, לא אומר לך מילה ומבצע בהכנעה מה שאתה מבקש, אבל התסכול מצטבר בתוכו והוא הופך להיות פחות קואופרטיבי
ויותר מערים קשיים.

הטיפוס הירוק הוא נינוח ואיטי, לא תחרותי, לא כופה דעתו על האחר, מאד אינטואיטיבי ומאד מהימן. הוא איש של מערכות יחסים חמות וארוכות טווח.
איש של מערכות ושחקן צוות. הוא שונא שינויים ומאד מאד זקוק ליציבות. הירוק יודע להקשיב ולתת תחושה נינוחה. הוא רוצה להיות בטוח שמה
שהוא עושה מקובל על האחר. לאדומים נטיה לפרש זאת כחולשה או רגישות יתר.

יש בירוק צדדים שאתה מעריך: הוא אדם דואג, מעודד, משתף, סבלני ורגוע. הוא שחקן נשמה. הוא 'בן אדם'. אין הרבה אנשים כמוהו.
יחד עם זאת, כשהוא ב'יום רע' הוא הופך להיות צייתן, אדיש, מייגע, תלותי ועקשן.

אז מה לעשות כדי לשפר את האינטראקציה עם הירוק הידידותי? איך להפוך את היחסים לאפקטיביים?
1. הורד קצב! תנשום. אל 'תתקתק' אותו. הפגש איתו כשיש לך זמן וסבלנות לאינטראקציה.
2. התעניין בו! בנה איתו מערכת יחסים באמת. אל תעשה הצגה.
3. אל תשתלט! תסתכל עליו בגובה עיניים. לא מלמעלה.

זה אולי נשמע קל אבל מדובר ב-3 משימות קשות.
זה לא דבר של מה בכך להוריד קצב, להיות נינוח, להתמקד ביחסים, לא להשתלט, ולהתבונן בירוק בגובה העיניים.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

אשמח לשמוע איך הלך, ספר לי בסגנון האדום שלך.

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

בניגוד אליך, כחול שקול ואיטי ששם דגש על דיוק, פרטים ועובדות – מדובר פה בטיפוס סופר מהיר (אתה תגדיר זאת אפילו פזיז), ספונטני ומתלהב.
אדם שנדלק ונכבה. עולה ויורד. עף וצולל.

האנרגיה הצהובה והדומיננטית שממלאה אותו היא גדולה, פרועה, מדליקה, סוחפת, פנטזיונרית ומכוונת החוצה.
אצלך, האנרגיה בעיקר מכוונת פנימה, לעובדות ולכל מה שניתן להוכיח, חד משמעי.
לא פלא שהוא מוציא אותך מדעתך ושאתה מחשיב אותו הרבה פעמים כליצן ולא רציני.

הוא טיפוס תחרותי, אופטימי, נלהב, דרמטי, בעל דמיון, יוצר, כריזמטי, אימפולסיבי, בטוח בעצמו, סקרן, נדיב, שמח, מלהיב, בעל חוש הומור,
מתבלט, מוקף באנשים, אחראי על מצב הרוח. למעשה, זה בן אדם שכולו מופע יחיד!

הטיפוס המוחצן הצהוב לא מבין בשביל מה צריך משמעת עצמית. מבחינתו, משמעת זו תופעה מיותרת לחלוטין שלעיתים אף נתפסת כמילה נרדפת ל'עינוי'.
זוהי אחת התכונות שאתה הכי פחות מעריך בו, ולפעמים אתה אפילו שופט אותו בגנה ומתייחס לצהוב כאדם לא אמין.

המוחצן הצהוב הוא טיפוס אמיץ מאד, והוא לא זהיר או אחראי במיוחד. הוא מתלהב בקלות, יוזם רעיונות, ממציא פרויקטים,
סוחף את כולם בשכנוע ומוכר להם את הרעיונות ו… שם זה נגמר.
הוא טיפוס של פרויקטים, של טווח קצר, של ספרינטים. בניגוד אליך, הוא לא נהנה ממרתונים. ניתן לומר שהוא אפילו סובל קשה מאד ממרתונים.
אתה יכול למות מהתכונה הזו שלו. אתה משתגע איך אנשים 'נופלים' ברשת שלו.

מצד שני, יש בו צדדים שאתה מעריך: הוא חברותי, דינאמי, מלהיב ומתלהב, ספונטאני, משכנע, זורם וקליל. כשאתה הולך איתו,
אתה יכול להיות בטוח שהכל יהיה בסדר עם האנשים ואתה לא תרגיש זר. יחד עם זאת, כשהוא ב'יום רע' הוא נהיה רגשני מדי, דרמה קווין,
פזיז, הלשון שלו 'מתגלגלת' והוא מגלה סודות, מסתובב כאחוז תזזית, הופך גאוותן וראוותן.

אז מה לעשות כדי להפוך את האינטראקציה שלך עם המוחצן הצהוב, לאפקטיבית והרמונית?
1. התקדם! אל תתעכב על פרטים, עובדות ונתונים. זה פשוט לא מעניין אותו. תתקדם.
2. היה אופטימי! לא משנה על מה אתם מדברים, תחשוב חיובי. אל תתעסק בחצי הריק של הכוס.
3. היה חיובי! אל תגיד "אי אפשר". "אסור". "אני לא יכול לשנות את התוכנית". כי בינינו, אם אתה רוצה – אתה יכול.

צהוב וכחול, כמה שהם סקסיים כשהם עובדים יחד…

זה אולי נשמע קל אבל מדובר ב-3 משימות קשות. זה לא דבר של מה בכך להצליח לקחת הפסקה מעיסוק בפרטים ולהתמקד בלהתקדם קדימה.
זה גם לא קל, לאדם רציני כמוך, להתעלם מהעובדות ופשוט לראות חיובי, לחשוב אופטימי או להחליט שלמרות החוקים והתקנון תיזום פעולה שחורגת מהם.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

אז מה אתה אומר?

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

בניגוד אליך, איש של אנשים ורגשות ובן אדם נינוח ש'לוקח את הזמן' – הירוק הוא טיפוס מהיר שממוקד במטרה. זה עניין של שניות
עד שהוא מחליט אם אתה 'שווה' את הזמן והמאמץ שלו או שפשוט הוא יתנתק וימשיך הלאה.
הוא טיפוס שמאד מפוקס ב-'מה יוצא לו מזה' וזה מה שמוביל אותו בהתנהלות שלו.

האנרגיה האדומה והדומיננטית שממלאה אותו היא גדולה, מתבלטת, מאתגרת ומתאתגרת.
אצלך, האנרגיה הירוקה שלך פחות מאיימת והיא בעיקר סגורה, מופנמת ומכילה.
זה אומר שבמפגשים ביניכם צפוי שהוא זה שישתלט על המצב וינהל את העניינים.

האדום אמביציוזי, פעיל, מהיר, רציני, משתלט, יוזם, מעשי מאד, החלטי, יעיל, עצמאי, חסר פשרות, אין לו זמן 'לבזבז', הוא חסר סבלנות לאיטיים,
הוא משתגע כאנשים מדברים לאט, זזים לאט, שואלים הרבה שאלות, מהססים ומתעכבים. זו הסיבה לתסכול שלך ממנו.
הוא מאד מהיר בהסקת מסקנות, הכל קצר ולעניין, הכל מתחיל מהשורה התחתונה. מבחינתך, מדובר באדם שחוץ מהמטרה שהוא רוצה להשיג,
לא מעניין אותו כלום ולכן אתה מתענה מהאינטראקציה איתו, ומוצא את עצמך מוותר הרבה פעמים.

מצד שני, האדום אמנם מקבל החלטות במהירות, אבל אין לו בעיה לשנות אותן במידה ומתברר שיש צורך בכך. באופן כללי הוא טיפוס דורש ותובעני,
אבל אתה יכול להתנחם שהוא דורש זאת גם מעצמו ולא רק מאחרים.
יש בו צדדים שאתה מעריך: הוא תחרותי, נחוש, בעל רצון חזק וממוקד מטרה. הוא מזיז עניינים וגורם לדברים לקרות.
יחד עם זאת, כשהוא ב'יום רע' הוא נהיה תוקפני, שתלטן, שחצן, נרגן ולא סבלני.

אז איך תהפוך את האינטראקציה שלך עם המשימתי האדום לאפקטיבית והרמונית?
1. הזדרז! דבר קצת יותר מהר. תזוז טיפה יותר מהר. תכניס קצת קצב למחשבה, לדיבור ולפעולות.
2. התמקד בתוצאה! תשנה את הפרופורציה בין התהליך למטרה ותן עדיפות למטרה! לתוצאה!
3. התנסח בבהירות! אל תתפתל ואל תחשוב על מה יחשבו. אמור את הדברים בצורה ישירה. מומלץ להתאמן קודם.

אדום וירוק – כשהם עובדים יחד, הם הכי יפים…

זה לא דבר של מה בכך להצליח להעלות את הקצב, להיות ממוקד במטרות, להתמקד במשימות, ולהתחיל לדבר דוגרי.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

רוצה להתחיל להתאמן? ספר לי דוגרי מה אתה חושב.

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

"כשהתחתנו הוא היה משוגע עלי. עכשיו הוא סתם משוגע!"

הוא מטריף אותך? היא משגעת אותך? אתם לא לבד!
הסבלנות, הקלילות ושמות החיבה שהיו לנו בתחילת הקשר הופכים עם הזמן לתקשורת קצרה, סתומה, עניינית ועם מילים קצת פחות מחמיאות.
את רוצה תשובה קצרה וחד משמעית, והוא, במקום לענות מתחיל לספר סיפור ארוך…
אתה רוצה לקפוץ לחברים, בספונטניות, והיא לא מבינה למה לא הודעת שבוע מראש.
הכיתה מחפשת בית מארח. את אומרת "למה דווקא אצלנו?". בעלך אומר "בכיף".
אין לך מושג איפה הניירת. אותו זה מטריף. את, לא מבינה מה הוא עושה מזה עניין.

כעסים, עלבונות, תסכולים, אכזבות, מרירות, חוסר אונים ורגשות אשמה – כל אלה ועוד הם מנת חלקנו ביחסים כשהתקשורת שלנו יורדת מהפסים ועולה על בריקאדות.
כמות הטעויות שאנחנו עושים במערכות יחסים היא כל כך גדולה שבטח גם את מרגישה שלו ידעת את האמת על יחסים – לא היית ממהרת להיכנס למערכת מחייבת.
ואתה? לו ידעת שככה זה לגדל ילדים ולהיות נשוי, יש מצב שהיית מחכה עוד קצת. ובכל זאת, אנחנו יצור שלרוב מעדיף לחיות את חייו בזוג.
למה זה קורה? למה אנחנו מאוכזבים מהיחסים? למה כל כך קשה לחיות בזוג? מה הפתרון?

תיאוריות בנושא זוגיות מעלות סברה שאנו בוחרים את הטיפוס הקרוב ביותר אלינו, או זה המנוגד לחלוטין לאישיותנו. הסיבות לכך נעוצות בפצעי הילדות שלנו
ובכמיהה לחוות ריפוי דרך בן הזוג. התוצאה היא כי לעולם מה שמשך אותך בתחילת היחסים הוא מה שיוציא אותך מדעתך בהמשך החיים המשותפים,
וכן הסיבות שבגללן אנשים מתגרשים הן בדיוק אותן הסיבות שבעטיין הם התחתנו.
בעל ואשה. הוא מתוסכל. היא מאוכזבת:
היא, בת 36: "פעם אהבתי שהוא בן אדם פתוח וחברותי, עכשיו זה מוציא אותי מדעתי. נמאס לי שכל ערב הוא צריך תוכנית ובכל סופ"ש חייבים הפקה. הייתי מעדיפה שנשב קצת בבית ונהנה מהשקט והמשפחתיות"
הוא, בן 41: "בהתחלה, הערצתי אותה על היכולת שלה לשבת עם עצמה שעות ולקרוא ספרים. היא נראתה לי אינטליגנטית וחכמה. עכשיו זה מביא לי קריזה. נמאס לי. בא לי החוצה, אוויר, בילויים"

"זכרי, היועצת אמרה שזה יעבוד רק אם אני באמת ארצה להשתנות!"

כאשר מביטים בסיטואציה מהזוית הטיפולוגית ניתן לזהות את השוני או הדמיון בטיפוסים ובאמצעות מודעות ורצון לנקוט בשיטות ודרכים שיכולות לגשר על הפערים.
כמובן שמדובר בתהליך מתמשך ומשמעותי, אבל הוא מציאותי ואפשרי לחלוטין.
איך מתחילים? מזהים את עצמך. איזה טיפוס אתה?
מזהים את בן / בת הזוג שלך. איזה טיפוס הוא / היא?
ואז, ממשיכים לקרוא את הבלוג, לפי צבעים: כחול וצהובה, אדומה וירוק, וכו'.

רוצים לדעת עוד? שאלו ואענה.