מפגש בין צבעים הפוכים יכול להוביל לפיצוץ

כשאתם באים באינטראקציה עם טיפוס שהצבע הדומיננטי שלו הוא הצבע הכי פחות דומיננטי שלכם, זה הזמן לגייס את הצבע המשני שלכם.
למה? כי זה הכי אפקטיבי. כולנו נהנים מתקשורת עם אנשים שדומים לנו. אנחנו חושבים אותו דבר, מדברים אותו דבר, מתפקדים בקצב דומה. בקיצור, זה עובד מצוין.
כשאנחנו מתקשרים עם אנשים שונים מאיתנו, ובעיקר עם טיפוסים הופכיים לנו (ירוק מול אדום, או צהוב מול כחול) אז הכל הפוך – חושבים הפוך, מדברים הפוך, ומתפקדים בקצב הפוך. גלגלי השיניים פשוט לא משתלבים זה בזה. מיותר לציין שבאופן כזה קשה להוביל קדימה ולייצר שיתוף פעולה.

כדי למנוע מצב שבו יש תקשורת בין טיפוסים הופכיים, פשוט תתקשרו עם הטיפוס שמולכם מתוך הכוח הדומיננטי שלו.

תכל'ס, מה זה אומר?
אם, למשל, בעיקר הטיפוסים הירוקים מוציאים אתכם מדעתך, סימן שיש בכם הכי פחות ירוק. זה אומר שאתם צריכים ללמוד לדבר 'ירוקית'.
איך עושים את זה? הנה טיפים עיקריים לכל אחד מארבעת הכוחות:

לדבר מתוך הכוח האדום = לדבר בתועלות, ובנוסף -

• התחילו מהשורה התחתונה והתקדמו לאחור.
• לעולם אל תתחננו למשהו.
• כל הזמן תסבירו לצד השני "מה יוצא לו מזה".
• צמצמו את שיחות החולין – היו ברורים עם עצמכם ועם הצד השני.
• אל תענו על שאלה בשאלה – תנו תשובה.
• הציעו לצד השני מגוון חלופות שייבחר מתוכן.
• וודאו שהבנתם אותו דבר – גרמו לצד השני לסכם.

לדבר מתוך הכוח הצהוב = לדבר בהתלהבות, ובנוסף –

• התעוררו! תהנו!
• התייחסו לפיקים סביבתיים, מילוליים וכד'.
• דברו בתמונות ובדימויים.
• תלהיבו. תלהיבו. תלהיבו.
• הביאו המלצות של צד שלישי.
• השיגו מחוייבות לכל החלטה.
• דברו בטווחים קצרים ותוצאות מהירות.

התאמה לצבעו של שותפכם לשיחה תניב תוצאות

לדבר מתוך הכוח הירוק = לתקשר לאט ובאהבה, ובנוסף -

• היו סבלניים!
• הפגינו התעניינות אמיתית.
• גרמו לצד השני לסמוך עליכם ולבטוח בכם.
• אל תתייחסו לפסיביות כאל חולשה.
• הדגישו אלמנטים של שייכות לקבוצה, משפחה וכד'.
• התעקשו לברר אי שביעות רצון (אם קיימת).
• בנו מערכת יחסים.

לדבר מתוך הכוח הכחול = לדבר פרטים, ובנוסף -

• קחו את הזמן, זה יהיה ארוך.
• דברו בפרטים ומספרים מדויקים.
• הציגו את התמונה הגדולה.
• דברו על הקטנת סיכונים.
• ספרו על לקוחות מרוצים בפרוטרוט.
• תמכו בגישתו הזהירה של הצד השני.
• השתמשו בנתונים והוכחות.

אם אתם צהובים נסו לדבר 'כחולית', ולהיפך.
אם אתם אדומים נסו לדבר 'ירוקית', ולהיפך.

חיבור לצבע המשני יכול ליצור חיבורים ושיתופי פעולה אפקטיביים

זה שאתם טיפוס מצבע אחד לא אומר שאין לכם את שאר האנרגיות.
בדיוק להיפך –יש בכולנו את כל 4 האנרגיות.
וכשאני אומרת 'אנרגיה' תתייחסו לזה מהזווית של 'אנרגיה=כוח'. 'אנרגיה=עוצמה'. ולא מהזווית הרוחנית משהו של 'אנרגיה=שאנטי באנטי, הילינג, פעמוני נזירות טיבטיות וכד'.

אז מה זה אומר שיש בכם גם את הכוחות האחרים? איך זה יכול לעזור?
הכוחות השונים (אדום, צהוב, ירוק, כחול) הם מטען שככל שנשתמש בו בצורה יותר מודעת, כך נצליח בכל מה שנעשה. עד כדי כך!
העניין הוא שרוב האנשים מכירים רק את הכוח הדומיננטי שלהם (צבע אחד, מקסימום שניים) ופועלים בעיקר ממנו. לפעמים זה עובד ולפעמים ממש לא.
במה זה תלוי? בכוח הדומיננטי של הצד השני: אם יש ביניכם מכנה משותף בכוחות הדומיננטיים אז העניינים זורמים.
אם אין מכנה משותף, הדברים מהר מרגישים לא בכיוון.
הפתרון הוא לדעת להשתמש גם בכוחות הפחות דומיננטיים שלנו ובכך להצליח לתקשר עם אנשים שעד היום לא הצלחנו איתם.
פשוט להתאים עצמנו לכוח הדומיננטי שלהם ולשנות מקצה לקצה את היחסים איתם.

דמיינו מצב בו אתם יכולים לתקשר עם כל בן אדם עלי אדמות, בצורה שמרגישה לשניכם נכונה וטובה. מתוך תקשורת מוצלחת שכזו סביר להניח שאם תרצו להתקדם למערכת יחסים כלשהיא (ידידים, חברים, בני זוג, קולגות, שותפים, משקיעים וכד') הדבר יצלח. אין סיבה שלא. גם אם יהיו קשיים בדרך (ויהיו), סביר להניח שתצליחו לגבור עליהם יחד, ולהתקדם. נכון?
כעת דמיינו מצב בו אדם מסוים שרק פגשתם, מזכיר לכם את השכן הכי שנוא עליכם בבניין ותוך שנייה (גם אם אינכם מודעים לזה) אתם לא סובלים אותו. למרבה הצער, אתם קולטים שזה האיש שבאתם לפגוש על מנת לקדם את הפרויקט שלכם. הוא מתחיל לדבר והקצב שלו הורג אתכם. תנועות הגוף שלו מכניסות אתכם לאי נוחות וטון הדיבור שלו כל כך מעצבן שכבר יוצא לכם החשק מכל הסיפור ובא לכם פשוט לקום וללכת. מה הסיכוי שתיבנה ביניכם מערכת יחסים נעימה? מה הסיכוי שתצליחו לגבור על מהמורות הדרך ולהתמודד יחד, כצוות, אל מול הקשיים הצפויים לכם עם המנהלים שלכם? סיכוי קטן מאד. אפילו די קלוש.

מה ההבדל בין המצב הראשון למצב השני? במצב הראשון פגשתם מישהו שהכוחות של שניכם התחברו. היה ביניכם 'כוח משותף'. במצב השני פגשתם מישהו שאין לכם איתו 'כוח משותף'. אם תפעלו באוטומט, ברמה לא מודעת, סביר להניח שמערכת היחסים איתו לא תניב תועלת משום סוג שהוא. מצב שמוכר לכולנו מהחיים וחוזר על עצמו עם אנשים ומצבים מסוימים.
אם היה בכם רק צבע אחד, רק הכוח הדומיננטי היחיד שלכם –אז לא היה מה לעשות וכנראה שהייתם צריכים לחיות עם העובדה שפעם תצליחו ופעם לא. אבל זה לא המצב!!

יש בכם את כל 4 הכוחות. את כל 4 הצבעים. אם תצליחו לזהות את האנשים עמם אתם מתקשרים, לדעת מה הכוח הדומיננטי שלהם, ותתאימו עצמכם אליו – אז הפכתם כל אינטראקציה מתסכלת לאינטראקציה מוצלחת. באחריות!
הדבר היחיד שזה דורש מכם הוא להסכים לתקשר מתוך הכוח הפחות דומיננטי שלכם. לא מהמקום הרגיל והמוכר לכם.
איך עושים את זה? אסביר בפוסטים הבאים.

הצלחתם להתחבר לצבע המשני ובעזרתו הצלחתם להיות יותר אפקטיביים – ספרו לי בתגובות.

בניגוד אליך, שאתה טיפוס מהיר, ספונטאני ומתלהב – הכחול הוא טיפוס שקול ואיטי ששם דגש על דיוק, פרטים ועובדות.
מדובר פה בטיפוס מתוכנן, קפדן, עמוק ויסודי שלוקח את החיים ואת עצמו בכובד ראש.
האנרגיה הכחולה והדומיננטית שבו היא אנרגיה של פרטים ושל דקויות. אנרגיה שמתייחסת למה שהוא רואה מול העיניים ושומע באוזניים.
אצלך האנרגיה מכוונת לרעיונות מופשטים ולדמיון.
במפגש שלכם אתה מנסה להלהיב אותו והוא, למרות כל מאמציך, נשאר חתום, אדיש ומתעקש לחזור לפרטים הקטנים.
מבחינתך זה כמו לשוחח עם אדם בתרדמת.

כשאתה בא לדבר עם הטיפוס הכחול זכור שהוא טיפוס מאד ביקורתי, מוסרי, חריף, עקבי, דייקן, מסודר, מאורגן, מתוכנן, פרפקציוניסט וקפדן.
מדובר באדם בעל משמעת עצמית במידה שאתה אפילו לא יודע שיש כזו. זה איש של חוקים, של נהלים וטפסים. הוא לא בן אדם ספונטני אלא להיפך -
הוא מחושב, זמני הארוחות שלו מדויקים, שעת היציאה שלו מהבית מדויקת, זה איש של טקסים ורוטינות שבדרך כלל מעדיף את ההיגיון.
בניגוד אליך, שאתה בן אדם על ספידים, האנליטי הכחול לא מאמין בלזרז פעולה, למהר, לפעול, לזוז. הוא מעדיף ללמוד לעומק ובאופן יסודי
ובשל כך, מאד קשה לו לקבל החלטות ותמיד יעדיף לדחות אותן 'עוד קצת' על מנת לצבור עוד קצת מידע ונתונים, בטרם 'יאלץ' לקבל החלטה ולסגור עניין.
אין ספק שזה מוציא אותך מדעתך.

חשוב לזכור – לא מדובר בחסרונות אלא בפער בין הטיפוסים. אל תפרש זאת כאילו הוא עושה הכל כדי לתקוע מקלות בגלגלים של הרעיונות / יוזמות/ פרויקטים שלך.
יש בטיפוס הכחול צדדים שטיפוס צהוב ממש מעריך: הוא איש זהיר, מדויק, חוקר, שואל, פורמאלי ועקבי. הוא הכתובת שלך לכל דבר שאתה לא יודע.

אז מה לעשות כדי לשפר את האינטראקציה עם הכחול האנליטי ולהגיע להרמוניה?
1. הורד קצב! תנשום. תחליט שאתה מתפקד על 10% מהאנרגיה שלך. לא יותר. אבל אל תסבול מזה!
2. היה מדויק! רק אל תדבר 'בערך', רגשות, תחושות ודמיון. להיפך. דבר עובדות ונתונים יבשים.
3. היה מחושב! במקום לנסות להלהיב אותו – דבר על הפחתת סיכונים. בדיוק ההיפך מההרגל שלך!

מודעות וגמישות יכולים להביא להרמוניה בין הצהוב לכחול

זה אולי נשמע קל אבל מדובר ב-3 משימות קשות במיוחד.
זה לא דבר של מה בכך להצליח להוריד קצב, להיות מדויק, להתמקד בפרטים ה'משעממים', לדבר על סיכונים ועל איך מפחיתים אותם.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

אשמח לשמוע איך הלך, ספר לי בסגנון הצהוב שלך.

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

בניגוד לך, איש של שורה תחתונה, תכל'ס, קצר ומהר – הוא דווקא טיפוס איטי ש'לוקח את הזמן'. איש של אנשים ורגשות.
הוא טיפוס רגשי, חם ואוהב. טיפוס משתף. איש של צוות. משתלב. נטמע. מתחשב.
האנרגיה הירוקה והדומיננטית שלו זקוקה לביטחון וזה מוציא אותך מדעתך. אתה לא מצליח להבין למה הבן אדם כל הזמן צריך חיזוקים ועידוד.
אתה מרגיש שזה מוצץ ממך אנרגיה לשווא ולכן המפגשים ביניכם מעייפים אותך.

הירוק הוא איש של ערכים. קונפורמיסט, מקרין חום, אפשר לסמוך עליו, תומך בחברים, זקוק שיאהבו אותו, מונע מחיזוקים חיוביים
ומתוסכל כשלא מקבל אותם. הוא שונא עימותים, ונדיר שיבוא מיוזמתו ויתעמת אתך על משהו. אותך זה מעצבן.
אתה מצפה ממנו ומהאחרים ש'ירימו דגלים', שיודיעו בזמן, שיידעו אותך על תקלות, אבל הירוק רק רומז. בקול חלש.
אתה שומע אותו בקושי ולכן מפרש זאת כהערה סתמית ולא חשובה שגורמת לך להתעלם ממנה. הוא נעלב ממך ואתה מתעצבן עליו.

את הטיפוס הירוק קל 'להפעיל' גם כשהוא לא רוצה בכך. זה קורה כי הוא מתקשה לסרב לבקשות ויש בו נכונות תמידית להיות לעזר.
תכונה זו שלו, בשילוב תכונת השתלטנות שלך, היא קומבינציה עם פוטנציאל נזק ליחסים ולשת"פ ביניכם.
הוא, כשונא עימותים, לא אומר לך מילה ומבצע בהכנעה מה שאתה מבקש, אבל התסכול מצטבר בתוכו והוא הופך להיות פחות קואופרטיבי
ויותר מערים קשיים.

הטיפוס הירוק הוא נינוח ואיטי, לא תחרותי, לא כופה דעתו על האחר, מאד אינטואיטיבי ומאד מהימן. הוא איש של מערכות יחסים חמות וארוכות טווח.
איש של מערכות ושחקן צוות. הוא שונא שינויים ומאד מאד זקוק ליציבות. הירוק יודע להקשיב ולתת תחושה נינוחה. הוא רוצה להיות בטוח שמה
שהוא עושה מקובל על האחר. לאדומים נטיה לפרש זאת כחולשה או רגישות יתר.

יש בירוק צדדים שאתה מעריך: הוא אדם דואג, מעודד, משתף, סבלני ורגוע. הוא שחקן נשמה. הוא 'בן אדם'. אין הרבה אנשים כמוהו.
יחד עם זאת, כשהוא ב'יום רע' הוא הופך להיות צייתן, אדיש, מייגע, תלותי ועקשן.

אז מה לעשות כדי לשפר את האינטראקציה עם הירוק הידידותי? איך להפוך את היחסים לאפקטיביים?
1. הורד קצב! תנשום. אל 'תתקתק' אותו. הפגש איתו כשיש לך זמן וסבלנות לאינטראקציה.
2. התעניין בו! בנה איתו מערכת יחסים באמת. אל תעשה הצגה.
3. אל תשתלט! תסתכל עליו בגובה עיניים. לא מלמעלה.

זה אולי נשמע קל אבל מדובר ב-3 משימות קשות.
זה לא דבר של מה בכך להוריד קצב, להיות נינוח, להתמקד ביחסים, לא להשתלט, ולהתבונן בירוק בגובה העיניים.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

אשמח לשמוע איך הלך, ספר לי בסגנון האדום שלך.

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

בניגוד אליך, כחול שקול ואיטי ששם דגש על דיוק, פרטים ועובדות – מדובר פה בטיפוס סופר מהיר (אתה תגדיר זאת אפילו פזיז), ספונטני ומתלהב.
אדם שנדלק ונכבה. עולה ויורד. עף וצולל.

האנרגיה הצהובה והדומיננטית שממלאה אותו היא גדולה, פרועה, מדליקה, סוחפת, פנטזיונרית ומכוונת החוצה.
אצלך, האנרגיה בעיקר מכוונת פנימה, לעובדות ולכל מה שניתן להוכיח, חד משמעי.
לא פלא שהוא מוציא אותך מדעתך ושאתה מחשיב אותו הרבה פעמים כליצן ולא רציני.

הוא טיפוס תחרותי, אופטימי, נלהב, דרמטי, בעל דמיון, יוצר, כריזמטי, אימפולסיבי, בטוח בעצמו, סקרן, נדיב, שמח, מלהיב, בעל חוש הומור,
מתבלט, מוקף באנשים, אחראי על מצב הרוח. למעשה, זה בן אדם שכולו מופע יחיד!

הטיפוס המוחצן הצהוב לא מבין בשביל מה צריך משמעת עצמית. מבחינתו, משמעת זו תופעה מיותרת לחלוטין שלעיתים אף נתפסת כמילה נרדפת ל'עינוי'.
זוהי אחת התכונות שאתה הכי פחות מעריך בו, ולפעמים אתה אפילו שופט אותו בגנה ומתייחס לצהוב כאדם לא אמין.

המוחצן הצהוב הוא טיפוס אמיץ מאד, והוא לא זהיר או אחראי במיוחד. הוא מתלהב בקלות, יוזם רעיונות, ממציא פרויקטים,
סוחף את כולם בשכנוע ומוכר להם את הרעיונות ו… שם זה נגמר.
הוא טיפוס של פרויקטים, של טווח קצר, של ספרינטים. בניגוד אליך, הוא לא נהנה ממרתונים. ניתן לומר שהוא אפילו סובל קשה מאד ממרתונים.
אתה יכול למות מהתכונה הזו שלו. אתה משתגע איך אנשים 'נופלים' ברשת שלו.

מצד שני, יש בו צדדים שאתה מעריך: הוא חברותי, דינאמי, מלהיב ומתלהב, ספונטאני, משכנע, זורם וקליל. כשאתה הולך איתו,
אתה יכול להיות בטוח שהכל יהיה בסדר עם האנשים ואתה לא תרגיש זר. יחד עם זאת, כשהוא ב'יום רע' הוא נהיה רגשני מדי, דרמה קווין,
פזיז, הלשון שלו 'מתגלגלת' והוא מגלה סודות, מסתובב כאחוז תזזית, הופך גאוותן וראוותן.

אז מה לעשות כדי להפוך את האינטראקציה שלך עם המוחצן הצהוב, לאפקטיבית והרמונית?
1. התקדם! אל תתעכב על פרטים, עובדות ונתונים. זה פשוט לא מעניין אותו. תתקדם.
2. היה אופטימי! לא משנה על מה אתם מדברים, תחשוב חיובי. אל תתעסק בחצי הריק של הכוס.
3. היה חיובי! אל תגיד "אי אפשר". "אסור". "אני לא יכול לשנות את התוכנית". כי בינינו, אם אתה רוצה – אתה יכול.

צהוב וכחול, כמה שהם סקסיים כשהם עובדים יחד…

זה אולי נשמע קל אבל מדובר ב-3 משימות קשות. זה לא דבר של מה בכך להצליח לקחת הפסקה מעיסוק בפרטים ולהתמקד בלהתקדם קדימה.
זה גם לא קל, לאדם רציני כמוך, להתעלם מהעובדות ופשוט לראות חיובי, לחשוב אופטימי או להחליט שלמרות החוקים והתקנון תיזום פעולה שחורגת מהם.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

אז מה אתה אומר?

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

בניגוד אליך, איש של אנשים ורגשות ובן אדם נינוח ש'לוקח את הזמן' – הירוק הוא טיפוס מהיר שממוקד במטרה. זה עניין של שניות
עד שהוא מחליט אם אתה 'שווה' את הזמן והמאמץ שלו או שפשוט הוא יתנתק וימשיך הלאה.
הוא טיפוס שמאד מפוקס ב-'מה יוצא לו מזה' וזה מה שמוביל אותו בהתנהלות שלו.

האנרגיה האדומה והדומיננטית שממלאה אותו היא גדולה, מתבלטת, מאתגרת ומתאתגרת.
אצלך, האנרגיה הירוקה שלך פחות מאיימת והיא בעיקר סגורה, מופנמת ומכילה.
זה אומר שבמפגשים ביניכם צפוי שהוא זה שישתלט על המצב וינהל את העניינים.

האדום אמביציוזי, פעיל, מהיר, רציני, משתלט, יוזם, מעשי מאד, החלטי, יעיל, עצמאי, חסר פשרות, אין לו זמן 'לבזבז', הוא חסר סבלנות לאיטיים,
הוא משתגע כאנשים מדברים לאט, זזים לאט, שואלים הרבה שאלות, מהססים ומתעכבים. זו הסיבה לתסכול שלך ממנו.
הוא מאד מהיר בהסקת מסקנות, הכל קצר ולעניין, הכל מתחיל מהשורה התחתונה. מבחינתך, מדובר באדם שחוץ מהמטרה שהוא רוצה להשיג,
לא מעניין אותו כלום ולכן אתה מתענה מהאינטראקציה איתו, ומוצא את עצמך מוותר הרבה פעמים.

מצד שני, האדום אמנם מקבל החלטות במהירות, אבל אין לו בעיה לשנות אותן במידה ומתברר שיש צורך בכך. באופן כללי הוא טיפוס דורש ותובעני,
אבל אתה יכול להתנחם שהוא דורש זאת גם מעצמו ולא רק מאחרים.
יש בו צדדים שאתה מעריך: הוא תחרותי, נחוש, בעל רצון חזק וממוקד מטרה. הוא מזיז עניינים וגורם לדברים לקרות.
יחד עם זאת, כשהוא ב'יום רע' הוא נהיה תוקפני, שתלטן, שחצן, נרגן ולא סבלני.

אז איך תהפוך את האינטראקציה שלך עם המשימתי האדום לאפקטיבית והרמונית?
1. הזדרז! דבר קצת יותר מהר. תזוז טיפה יותר מהר. תכניס קצת קצב למחשבה, לדיבור ולפעולות.
2. התמקד בתוצאה! תשנה את הפרופורציה בין התהליך למטרה ותן עדיפות למטרה! לתוצאה!
3. התנסח בבהירות! אל תתפתל ואל תחשוב על מה יחשבו. אמור את הדברים בצורה ישירה. מומלץ להתאמן קודם.

אדום וירוק – כשהם עובדים יחד, הם הכי יפים…

זה לא דבר של מה בכך להצליח להעלות את הקצב, להיות ממוקד במטרות, להתמקד במשימות, ולהתחיל לדבר דוגרי.
אבל אלה הדברים שבאמת יעשו את ההבדל!

רוצה להתחיל להתאמן? ספר לי דוגרי מה אתה חושב.

לא זוכר איזה טיפוס אתה? מלא את האבחון הטיפולוגי שלי כאן.

זריזים, מהירים להחליט, וקלים לשנות כיוון אם צריך…

האדומים הם טיפוסים מהירים וממוקדי מטרה. זה עניין של שניות (מקסימום דקה) עד שהם מחליטים אם העניין / האדם / הספר / המרצה 'שווה' את הזמן והמאמץ שלהם.
אם החליטו שלא – הם פשוט מתנתקים וממשיכים הלאה. הם טיפוסים מאד מפוקסים ב 'מה יוצא לי מזה'. הכוח האדום והדומיננטי שלהם הוא גדול, מתבלט, מאתגר ומתאתגר.
הם אמביציוזיים, פעילים, מהירים, רציניים, משתלטים, יוזמים, מעשיים מאד, החלטיים, יעילים, עצמאיים, חסרי פשרות, אין להם זמן 'לבזבז'.

הם חסרי סבלנות לאיטיים, משתגעים כשאנשים מדברים לאט, זזים לאט, שואלים הרבה שאלות, מהססים ומתעכבים. הם מאד מהירים בהסקת מסקנות, הכל קצר ולעניין, הכל מתחיל מהשורה התחתונה וכשהם קוראים ספר – הם מתחילים מהסוף כדי לדעת אם שווה להתחיל לקרוא אותו בכלל.

הטיפוסים האדומים נראים מלאי בטחון עצמי, מוכנים להתעמת בכדי להילחם על דעותיהם ורעיונותיהם. הם אמנם מקבלים החלטות במהירות, אבל גם אין להם בעיה לשנות אותן במידה ומתברר שיש צורך בכך. הם הופכים תוהו ובוהו לסדר מאורגן, ובאופן כללי הם טיפוסים תובעניים גם מעצמם וגם מאחרים.
הטיפוסים האדומים עלולים להיות קשים וביקורתיים עם אחרים תוך שברור להם בדיוק איך ומה צריך לעשות, מתי, כמה, למה ואיפה.
ב'יום טוב' שלהם הם תחרותיים, דרשניים, נחושים, בעלי רצון חזק וממוקד מטרה. ב'יום רע' הם נהיים תוקפניים, שתלטניים, שחצנים, נרגנים ולא סבלניים.
האדומים הם אנשים חזקים, מהירים, נוכחים וממוקדי תוצאה. הם זקוקים לשליטה וחייבים מרחב וחופש לביצוע מטלותיהם.

הטיפוס האדום מוכוון מטרה ותוצאות

לילך מרמזור והפוליטיקאי אביגדור ליברמן הם אדומים אש!

הטיפוס הירוק מופנם ומתעניין ברגשות

הירוקים הם אנשים רגשיים, חמים ואוהבים את הבריות. הם טיפוסים משתפים, אנשים של צוות, משתלבים. הכוח הירוק והדומיננטי שבהם זקוק לביטחון וגם משרה אותו בעצמו. הם אנשים של ערכים, הולכים בתלם, קונפורמיסטים, מקרינים חום, אפשר לסמוך עליהם, תומכים בחברים, זקוקים שיאהבו אותם, מונעים מחיזוקים חיוביים ומתוסכלים כשלא מקבלים אותם. הם שונאים עימותים ומוצאים עצמם מוותרים המון פעמים להרבה אנשים.לעיתים, הירוקים מוצאים עצמם 'מופעלים' על ידי אחרים למרות שאינם רוצים בכך. זה קורה כי מאד קשה להם לסרב לבקשות ויש בהם נכונות תמידית להיות לעזר. תכונה זו, בשילוב הצורך העז להימנע מעימותים, גורמת לכך שהם 'אוכלים את עצמם' מבפנים תקופות ארוכות מבלי שהפוגע יודע על כך.
עד שיום אחד הם מתפוצצים! אז קשה עד בלתי אפשרי לתקן את המצב. הם שומרים טינה ולא סולחים. יש להם רשימה שחורה של כל מי שאי פעם פגע בהם.

האנשים הירוקים נינוחים ואיטיים, לא תחרותיים, לא כופים דעתם על האחר, מאד אינטואיטיביים ומאד מהימנים. תמיד יעדיפו מערכת יחסים חמה וארוכת טווח גם אם זה על חשבון טיב המערכת. העיקר שלא יהיו שינויים. הם שונאים שינויים. הם מאד זקוקים ליציבות. יודעים להקשיב ולתת תחושה נינוחה.
בגלל תכונות אלה ובשל העובדה כי הם רוצה להיות בטוח שמה שהם עושים מקובל על האחר, יש טיפוסים העלולים לתפוס אותם כוותרנים כסובלים מרגישות יתר.
ב'יום טוב' שלהם הם אנשים דואגים, מעודדים, משתפים, סבלניים ורגועים. ב'יום רע' הם הופכים להיות צייתנים, אדישים, מייגעים, תלותיים ועקשנים.
הירוקים הם טיפוסים רגישים וחברים אמיתיים. אנשים של אנשים ואפשר לסמוך עליהם. יש בהם המון עוצמות וכוחות נפש לצד רגישות ויכולת הכלה מיוחדת במינה.

חמים, נעימים, אבל אם עוברים אתם את הגבול יכולים להיות גם חונקים…

כמה ירוקים מפורסמים הם: איליין מסיינפלד, איצקו מרמזור, בוז'י הרצוג, ליאור דיין.

]]> https://blog.tamarzur.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d/feed/ 0 https://blog.tamarzur.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/ https://blog.tamarzur.co.il/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/#comments Thu, 29 Aug 2013 13:53:41 +0000 תמר צור http://blog.tamarzur.co.il/?p=391 … Read More →]]>

חושב, חוקר, לומד… לא מקבל החלטות

הכוח הכחול הוא כוח של פרטים ושל דקויות. כוח שמתייחס למה שהם רואים 'מול העיניים' ושומעים במציאות, ולא לרעיונות מופשטים ודמיוניים.
כחולים הם טיפוסים מאד ביקורתיים, מוסריים, חריפים, עקביים, דייקנים, מסודרים, מאורגנים, מתוכננים, פרפקציוניסטים, קפדנים, ובעלי משמעת עצמית שאף טיפוס אחר לא מתקרב לרמתה. הם אנשים של חוקים, של נהלים וטפסים. לא ספונטניים, מאד מחושבים, עם זמני ארוחות מדויקים, שעת היציאה מהבית, טקסים ורוטינות.
כחולים נמנעים מלערב רגשות והגיון, ובדרך כלל מעדיפים את ההיגיון.

כחולים לא מאמינים בלזרז, למהר, לפעול, לזוז – אצלם אלו מילים נרדפות לפזיזות. הם מעדיפים ללמוד לעומק ובאופן יסודי. הם אוהבים ו'מכורים' לנתונים ולפרטים, קוראים כל מה שזז. זוכרים ומתייקים דברים במקומות מסודרים ויודעים להגיע אליהם בשעת הצורך. כיוון שהם כל כך מעמיקים ויסודיים, מאד קשה להם לקבל החלטות ותמיד יעדיפו לדחות אותן 'עוד קצת' על מנת לצבור עוד קצת מידע ונתונים בטרם יאלצו לקבל החלטה ולסגור עניין.

כחולים בודקים כל דבר (אפשר אפילו לומר כי הם די חשדנים). גם ביחסים הם לא מסתכנים ולוקח הרבה זמן עד שהם מאמינים או סומכים על מישהו. כחלק מאישיותם תמיד יחכו עד שיהיו בטוחים ורק אז יביעו דעתם. הם לא מעריכים את אלה ש'קופצים בראש' ומדברים מבלי שהם מבינים נושא לעומקו.
אצלם הכל מתנהל בדייקנות, לאט לאט, באופן מסודר ובסדר לוגי. הם מרגישים נוח עם סדר ומשמעת.
ב'יום טוב' הם אנשים זהירים, מדויקים, חוקרים, שואלים, פורמאליים ועקביים. ב'יום רע' הם הופכים חשדניים, קרים ומנוכרים, לא מסוגלים להחליט, מאד רציניים וממש מרוחקים.
הם טיפוסים רציניים, מכורים לנתונים, לפרטים ולדיוק. כדי להרגיש בשליטה עליהם להבין את כל התמונה כולה ולא רק את השורה התחתונה.

הדיוק והתכנון במעלה הראשונה

ג'ורג מסיינפלד והפוליטיקאי דב חנין הם דוגמאות לטיפוסים כחולים.

צהובים הם טיפוסים עם הכי פחות משמעת עצמית. מבחינתם משמעת זו תופעה מיותרת לחלוטין שלעיתים אף נתפסת כמילה נרדפת ל'עינוי'. הם אמיצים מאד ולא במיוחד זהירים ואחראיים. מתלהבים בקלות, יוזמים רעיונות, ממציאים פרויקטים, סוחפים את כולם בשכנוע ומוכרים להם את הרעיונות ו.. שם זה נגמר. מבחינתם, אם מישהו מעוניין – הוא מוזמן להוציא אותם אל הפועל. הם מעדיפים לעבור לעסק / רעיון / יוזמה הבאה. הם טיפוס של פרויקטים, של טווח קצר, של ספרינטים. הם לא נהנים ממרתונים.
צהובים הם מלאי בטחון עצמי ודרמה ורוצים להיות ולהרגיש מיוחדים.

הצהובים הם אנשים עם המון קסם אישי. הם מבטיחים הבטחות, קובעים דברים, ולבסוף פועלים בספונטניות לפי מה ש'בא להם' באותו רגע.
זמן אצלם הוא עניין נזיל ומעורפל, יותר עניין של 'בערך' מאשר דבר מדויק. הם שונאים להיכנס לפרטים, ועבודה מונוטונית הורסת להם את הבריאות. הם טיפוסים שמאד קשה להם עם התמדה ואין להם בעיה להפסיק לימודים / פרויקט / טיול וכד' ברגע ש'נגמר' להם העניין גם אם תכננו מראש לסיים עד תום.
הם מסיקים מסקנות על בסיס אינטואיציה וניחוש ומאד אמוציונאליים.

ב'יום טוב' שלהם הם חברותיים, דינאמיים, מלהיבים ומתלהבים, ספונטאניים, משכנעים, זורמים וקלילים.
ב'יום רע' הם נהיים רגשניים מדי, דרמה קווין, פזיזים, הלשון 'מתגלגלת' להם והם מגלים סודות, מסתובבים כאחוזי תזזית, הופכים ארוגנטיים וראוותניים.

צהוב: מאיר ובוהק, אבל נשרף מהר

כמה צהובים מפורסמים הם: קריימר מסיינפלד, נשיא ארה"ב ברק אובמה. הזאב מוול סטריט, גיסנו מרמזור, פנינה רוזנבלום, רני רהב.

]]> https://blog.tamarzur.co.il/394/feed/ 0